ידועים בציבור

מה הדין לגבי זוג ידועים בציבור, אשר אחד מהם נפטר ולא השאיר אחריו צוואה?

בני זוג החיים חיי משפחה במשק בית משותף, ואינם נשואים זה לזה, ובשעת מותו של אחד מהם, אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים, כאילו ציווה לו המוריש מה שהיה מקבל על פי דין, אילו היו נשואים זה לזה.

מהו פרק הזמן הנדרש מבני הזוג המנהלים חיי משפחה במשק בית משותף, על מנת שיוכרו כידועים בציבור, על פי חוק הירושה?

אין פרק זמן מינימאלי מוגדר אשר לפיו ייחשבו בני הזוג לידועים בציבור. אורך התקופה משתנה ממקרה למקרה.

מה הדין, כאשר זמן קצר לפני פטירת אחד מבני הזוג הפסיקו בני הזוג לקיים משק בית משותף?

במידה וזמן קצר לפני פטירת אחד מבני הזוג חדלו בני הזוג לנהל משק בית משותף או חיי משפחה, הרי שלא ניתן לראות אותם כידועים בציבור לפי חוק הירושה.

האם העובדה שלפני פטירת אחד מבני הזוג הפסיקו בני הזוג לחיות ביחד, בגלל אישפוזו של אחד מהם בביה"ח, שוללת מהם את המעמד של ידועים בציבור?

אם בני הזוג חדלו לנהל חיי משפחה או לקיים משק בית משותף, בגלל אירוע שאינו נתון לשליטתם, אזי ייראו בהם כידועים בציבור, על אף הניתוק הכפוי שהתרחש בחייהם.

האם העובדה שבני זוג היתגוררו, לסירוגין, בדירה של אחד מהם, מונעת מהם להיות ידועים בציבור?

מגורים של בני הזוג אצל אחד מהם, בכל פעם, אינם שוללים את מעמדם כידועים בציבור, כאשר יש הוכחה לכך שהם ניהלו משק בית משותף וחיו ביחד וקיים הסבר הגיוני להסדר המגורים שהתקיים ביניהם.

האם הפרדה רכושית של בני הזוג פוסלת אותם מלהיות ידועים בציבור?

קיומו של משק בית משותף אינו אומר בהכרח, כי על בני הזוג לחלוק ביניהם את נכסיהם. אם בני הזוג גרים ביחד ומנהלים את חיי היום יום שלהם ביחד אין בכך כדי לפגוע במעמדם כידועים בציבור, גם אם שורר ביניהם משטר של הפרדה רכושית.

האם יש דרך למנוע מבן זוג ידוע בציבור לקבל חלק מן העזבון?

אם בן הזוג השאיר הוראה בצוואה אשר בה הוא שולל את זכות בן הזוג, אזי בן הזוג הנותר, לא יהיה זכאי לקבל חלק מן העזבון של הנפטר.

האם בני זוג שהתגרשו וחזרו להתגורר יחד יוכרו כידועים בציבור?

הואיל ויש צורך בקבלת גט נוסף, כדי שאחד מבני הזוג יוכל להינשא בשנית, הרי שלצורך חוק הירושה רואים את בני הזוג כנשואים .

האם קביעת בית דין רבני, כי ידוע בציבור אינו זכאי לרשת על פי דין תורה, עלולה למנוע מבן הזוג זכייה בעזבון?

לא! בן הזוג עדיין יכול לתבוע בביהמ"ש, על פי חוק הירושה, מכוח היותו ידוע בציבור.

האם ידועה בציבור צריכה להוכיח, כי היה ידוע לכולם, שהיא ובן זוגה חיו ביחד כזוג נשוי?

לא! אין זה משנה מה הציבור ידע או סבר, ועל הידועה בציבור מוטל להוכיח, כי היא ובן זוגה חיו חיי משפחה, במשק בית משותף, ובשעת מותו של בן הזוג אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר .

האם ניתן לראות בבני זוג מאותו מין, ידועים בציבור, לצורך חוק הירושה (1965)?

כן! המונח איש ואישה בחוק הירושה (1965), כולל גם בני זוג מאותו המין.

מה צריכה להוכיח ידועה בציבור כדי לזכות בעזבונו של בן זוגה?

ידועה בציבור צריכה להוכיח שהיא ובן זוגה חיו חיי משפחה תחת קורת גג אחת, וקיימו משק בית משותף.

האם יש להכיר בבני זוג שאינם כשירים להינשא, כידועים בציבור, לצורך חוק הירושה (1965)?

כן! אין כל מניעה להכיר בבני זוג הפסולים להינשא זה לזה, כגון נוכרי ויהודיה, כידועים בציבור לצורך חוק הירושה (1965).

האם יש צורך באקט פורמאלי, כדי להביא את יחסי הידועים בציבור לכדי סיום?

לא! אין צורך באקט פורמאלי, כדי לנתק יחסים בין ידועים בציבור, והם חופשיים לסיים את יחסיהם כידועים בציבור בכל עת.

האם זכותה של אשה נשואה לדירת בן זוגה, קיימת גם כאשר מדובר בידועה בציבור?

כן! בדומה לזכותה של אישה נשואה לקבל את דירת בעלה המוריש, מוכרת גם הזכות של ידועה בציבור, אשר שהתה עם בן זוגה שלוש שנים בדירה הכלולה בעזבון, לקבל את דירת בן זוגה.

האם יש לראות בידועים בציבור, כמי שהתכוונו להוריש אחד לשני, את מה שמגיע למי מהם, בירושה על פי דין?

כן! ביהמ"ש מניח שקיימת חזקה, שאם בני זוג ניהלו חיי משפחה, וקיימו משק בית משותף, הרי שהתכוונו להוריש האחד לשני את המגיע בירושה על פי דין .

כיצד יירשו זה את זה בני זוג שנישאו בנישואים אזרחיים, בחוץ לארץ?

ככלל, בני זוג שנישאו בחוץ לארץ זכאים לרשת על פי דין, כזוג נשוי. אולם אם מעמד זה לא יוכר להם, הרי שהם יכולים לרשת מפאת היותם ידועים בציבור.

האם ידועה בציבור זכאית למזונות מן העזבון?

כן! ידועה בציבור זכאית למזונות מן העזבון, ורואים אותה לעניין זה, כאילו היתה נשואה לבן זוגה .

האם ידוע בציבור וילדיו, זכאים לקבל חלק מעזבון בת זוגתו המנוחה, אשר ערכה צוואה, בה ציוותה להוריש את כל רכושה לילדיה מנישואיה הראשונים?

לא, ידוע בציבור וילדיו, אינם זכאים לקבל חלק מעזבון בת זוגתו המנוחה, הואיל וצוואה אשר ערכה המנוחה, בה היא מנחילה את כל רכושה לילדיה מנישואיה הראשונים, פירושה נישולם מן העזבון.