כיצד יש לפרש צוואה? מפרשים צוואה לפי אומד דעתו של המצווה, כפי שהיא משתמעת מתוך הצוואה.
מה הדין, כאשר לא ניתן לפרש את אומד דעתו של המצווה מתוך הצוואה? במידה ואומד דעתו של המצווה אינו מתברר מתוך הצוואה, בודקים את אומד דעתו מתוך נסיבות חיצוניות.
מה הדין, כאשר אין ספק באשר לכוונת הוראה בצוואה? הוראה בצוואה, אשר הינה ברורה ואינה משתמעת לשתי פנים, יש לקיימה ככתבה וכלשונה.
מה הדין, כאשר לצוואה יש יותר מפירוש אחד? כאשר יש צוואה הניתנת לפירושים שונים, פירוש המקיים את הצוואה עדיף על פירוש לפיו הצוואה בטלה.
מה הדין, כאשר להוראה בצוואה יש מספר פירושים, אפשריים באותה מידה? הוראה בצוואה שלא ניתן להבין מתוכה למי ציווה המצווה או מה ציווה או שאי אפשר להבין בבירור את משמעותה – בטלה.
האם ניתן לפרש הוראה בצוואה על סמך הוראה דומה בצוואה אחרת? פרשנות של צוואה היא ייחודית לאותה צוואה, ולא ניתן להסיק לגבי ההוראה מהוראה דומה בצוואה אחרת.
מה דין צוואה שכתב המצווה, אך ציין בה, כי הוא מתכוון להוסיף לה חלק נוסף עם הוראות, כיצד יחולק הרכוש? אם הצוואה ברורה דיה, וניתנת לביצוע, אזי ניתן לקיים אותה, גם אם צויינה בה כוונה ליצור מסמך ולתת הוראות ביצוע בעתיד, וגם אם המצווה לא יצר מסמך שכזה.
באיזה נוסח צריך המצווה לנקוט, על מנת שצוואתו תזכה להכרה כצוואה? צוואה אפשר שתהא בלשון מתנה, מחילה או הודעה או בכל לשון אחרת, ובלבד שאין ספק שמדובר בצוואה.
האם יש להתחשב באומד דעתו של המצווה, כאשר כתוצאה מביטול הוראה בצוואה, יחולק עזבונו ליורשים על פי דין? לא! אם הוראה בצוואה מתבטלת, משום שלא ניתן לבצע אותה, וכתוצאה מכך יש לחלק את עזבונו של המצווה ליורשים על פי דין, אין זה משנה שהמצווה לא רצה שנכסי העזבון יחולקו ליורשיו על פי דין, ונכסיו יחולקו בניגוד לאומד דעתו.
האם כאשר לשון הצוואה אינה ברורה דיה, יש לנסות ולהגשים את כוונת המצווה, למרות אי הבהירות של דבריו? כן! כאשר המצווה ציווה בצוואתו את עזבונו לטובת מוסד צדקה, אולם מוסד זה אינו קיים, יש לנסות ולקיים את כוונתו, ולהעביר את נכסיו למוסד צדקה בעל מטרות דומות, למרות שעל פי לשון הצוואה לא ניתן לבצע הוראה זו ככתבה וכלשונה.
האם יש צורך לבדוק את אומד דעתו של המצווה, מתוך נסיבות חיצוניות, כאשר הצוואה ברורה ומובנת באופן חד משמעי? לא! יש לפרש את אומד דעתו של המצווה מתוך נסיבות חיצוניות, רק כאשר אין הוא משתמע מתוך הצוואה. בצוואה ברורה ומובנת, אומד דעתו של המצווה ייבחן מתוך הצוואה בלבד.
מה הדין, כאשר יש בצוואה סתירות ופירושים שונים להוראות הצוואה? בצוואה אשר יש בה סתירות, והוראותיה ניתנות לפירושים שונים, יש לבדוק נסיבות חיצוניות, כדי לפרש את אומד דעתו של המצווה.
מה הדין כאשר ניתן לפרש מילה בצוואה במספר אופנים, ולא ניתן להבין בבירור למה התכוון המצווה? מילה בצוואה שיש לה מספר פירושים, ולא ניתן לפרש את אומד דעתו של המצווה כתוצאה מכך, יש לבחון על פי נסיבות חיצוניות, למה התכוון המצווה.
מה הדין כאשר המצווה ציווה לקרוב משפחה מסויים, אולם עם קריאת הצוואה מתברר כי במשפחתו ישנם שני אנשים או יותר, בעלי אותו שם? כאשר קיימת אי וודאות, באשר לזיהוי הזוכה לטובתו ציווה המוריש את נכסיו, יש לבדוק על סמך נסיבות חיצוניות את כוונת המצווה, ולהעדיף פירוש, אשר יקיים את הצוואה מאשר פירוש אשר עלול להביא לביטולה, רק משום שלא ניתן לדעת למי משני קרוביו התכוון המצווה.
כיצד יש לפרש תנאי מפסיק בצוואה? תנאי מפסיק בצוואה יש לפרש כדי להקל ככל שניתן, על מנת שלא תישלל הזכייה של היורש.
האם ניתן על סמך נסיבות חיצוניות, לשכתב את דבריו של המצווה, מקום שלא ניתן לפרש את אומד דעתו? לא! מקום שלא ניתן לפרש את אומד דעתו של המצווה, אין לשכתב את דבריו מחדש, באמצעות הנסיבות החיצוניות, אלא לנסות ולפרש את דבריו, כדי להבין מה היתה כוונתו.
כיצד יש לקרוא את צוואת המוריש, על מנת לפרש את אומד דעתו? כדי לפרש את אומד דעתו של המוריש, יש לקרוא את הצוואה, כחטיבה אחת, וליישב סתירות בהוראות הצוואה, עם הכוונה הכללית של המצווה.
האם ביהמ"ש רשאי להשלים הוראה חסרה בצוואה, ולקבוע ע"י כך למי יש להעביר את נכסי המוריש? לא! כאשר המצווה לא נתן ביטוי בצוואה, כיצד הוא רוצה לחלק את נכסיו, ביהמ"ש לא יעשה את עבודתו של המצווה וישלים את מה שהחסיר, אלא ינסה לפרש את אומד דעתו.