צוואה בעל פה

מהם מרכיבי היסוד של צוואה בעל פה, אשר בלעדיהם לא ניתן להכיר בצוואה?

התנאים העיקריים להתהוות צוואה בעל פה הינם, שהצוואה נאמרה על ידי המצווה עצמו, בפני שני עדים המבינים את שפתו, בעת שהיה "שכיב מרע" או בעת שהרגיש או חש כי הוא נוטה למות.

כיצד באה לידי ביטוי גמירות הדעת של המצווה, בצוואה בעל פה?

בצוואה בעל פה, גמירת הדעת של המצווה צריכה להתבטא בכוונה ברורה לצוות, על חלוקת נכסיו לאחר מותו.

האם ניתן להכיר בדבריו של אדם, אשר מפרטים מה ייעשה בנכסיו לאחר מותו, ונאמרים במהלך שיחה עם חברים, כצוואה בעל פה?

ככלל, אדם אשר תיאר בפני חבריו, בשיחה חברית, איך יחולקו נכסיו לאחר מותו, לא התכוון לערוך צוואה, אלא לגלות כיצד יצווה את נכסיו בעתיד, ועל כן, אין לראות בדבריו, משום צוואה.

מהם התנאים לקיומה של צוואה בעל פה?

צוואה בעל פה ניתן לעשות בפני שני עדים, כאשר המצווה שרוי במצב של "שכיב מרע" או שהוא חש כי הוא עומד למות.

מהו מצב של "שכיב מרע"?

זהו מצב בו אדם שוכב על ערש דווי, אינו יכול לקום, לתפקד ולטפל בענייניו כולל לערוך צוואה בכתב.

מה צריכים העדים לעשות לאור דברי המצווה השוכב על ערש דווי?

דברי המצווה צריכים להירשם בזיכרון דברים, בציון התאריך והנסיבות לעשיית הצוואה. שני העדים צריכים לחתום על זיכרון הדברים ולהפקידו אצל הרשם לענייני ירושה.

האם, במצב של צוואת "שכיב מרע", העדים צריכים לערוך את דברי המצווה בזיכרון דברים מייד עם אמירתם?

לא! רישום הדברים, חתימת העדים והפקדת זיכרון הדברים אצל הרשם לענייני ירושה ייעשה, ככל האפשר, בסמוך לאחר שניתן לעשותם.

האם קיים נוסח מסויים לצוואה בעל פה, על פיו צריך לפעול המצווה?

לא! חוק הירושה אינו דורש שהמצווה יצהיר בפני העדים על פי נוסח מסויים, ומספיק שמדבריו עולה הכוונה כי הוא מעוניין לצוות את נכסיו לאחר מותו.

האם יש צורך שכל עד לצוואה בעל פה, יערוך את זיכרון הדברים בנפרד?

לא! אם המצווה אמר את דבריו בפני שני העדים בו זמנית, הרי שהדרך הנכונה ביותר היא לערוך זיכרון דברים אחד.

האם יש צורך שכל עד לצוואה בעל פה, יערוך את זיכרון הדברים בנפרד?

במידה והמצווה אמר את דבריו לעדים בנפרד ובהזדמנויות שונות, אזי המצב העדיף הוא עשיית זיכרון דברים נפרד ע"י כל אחד מהעדים.

מה הדין כאשר קיימת מניעה אובייקטיבית, מן העדים, לרשום את דבריו של המצווה בזמן אמירתם?

במצב בו קיימת מניעה אובייקטיבית מהעדים לרשום את דבריו של המצווה, ניתן להתחשב ברישום מאוחר ולקיים את הצוואה.

האם אדם הרוצה לערוך צוואה בעל פה, חייב לומר בצורה מפורשת, כי הוא עושה זאת בגלל החשש שהוא עומד למות?

לא! אדם המבקש לערוך צוואה בעל פה, אינו חייב להכריז, כי הוא עושה זאת משום שהוא גוסס, ודי להסיק זאת מדבריו או מנסיבות האירוע.

מה ניתן לעשות כאשר אחד העדים מסרב לחתום על זיכרון הדברים?

במידה והעד מאשר שהדברים, אשר נאמרו בזיכרון הדברים, אכן משקפים את רצונו של המצווה, אך הוא מסרב לחתום על זכרון דברים ממניעים זרים, ניתן לפנות לביהמ"ש ולבקש ממנו לחייב את העד לחתום.

האם העדים יכולים לרשום דברים שנמסרו ע"י המצווה בתנועות ידיים?

לא! תנועות ידיים אינן מהוות תחליף לדרישת החוק, כי המצווה יאמר את דבריו בדיבור פה בלבד.

האם העדים יכולים לרשום דברים שנמסרו ע"י המצווה בתנועות גוף?

לא! תנועות גוף אינן מהוות תחליף לדרישת החוק, כי המצווה יאמר את דבריו בדיבור פה בלבד.

מה הדין כאשר המצווה ציווה את נכסיו, בעל פה, אך ביקש, בנוסף לכך, גם צוואה בכתב?

במצב בו המצווה מצווה את נכסיו בעל פה אך מבקש לערוך בנוסף גם צוואה בכתב, ניתן לראות את הצוואה בעל פה, כצוואה כשרה ותקפה.

מה הדין כאשר אומר המצווה בעל פה, מה לעשות בנכסיו, אך דורש שהדברים יעלו על הכתב, על מנת שיוכל לחתום על המסמך?

במצב בו המצווה רק מביע את כוונותיו, אך דורש כי דבריו יועלו על הכתב, על מנת שיחתום עליהם, הרי שאין מדובר בצוואה בעל פה.

האם המצווה בעל פה, צריך להגיד לעדים במפורש "אתם עדי"?

לא! אין צורך להזמין עדים באופן מפורש וניתן להסתפק בכל אדם, כל עוד התכוון המצווה שאנשים אלו יהיו עדיו.

האם העדים לצוואה בעל פה צריכים לרשום את דברי המצווה תוך כדי אמירתם?

לא! אין כל מניעה לרשום את זיכרון הדברים זמן קצר לאחר אמירתם. עם זאת, רישום דברי המצווה תוך כדי אמירתם מספק את דרישת החוק לרישום זיכרון דברים.

האם העדים יכולים לרשום את זיכרון הדברים בשפה שאינה שפתו של המצווה?

כן! אין כל מניעה לרשום את זיכרון הדברים בשפה שאינה שפתו של המצווה כל עוד לא קיים ספק באשר לאמיתות הדברים שנרשמו בזיכרון הדברים.

האם המצווה יכול לצוות בפני כל עד בנפרד?

כן! אין כל דרישה בחוק כי המצווה יאמר את דבריו בפני שני עדים, או בפני כל עד בנפרד.

האם המצווה יכול לומר את דבריו לעד באמצעות הטלפון?

כן! היות ואין צורך בנוכחות פיזית של העד בפני המצווה, הרי שאם העד זיהה את קולו של המצווה, מבלי שנתעורר ספק בדבר זהותו של הדובר, ניתן לקבל את זיכרון הדברים שערך.

לכמה זמן תקפה צוואה שנעשתה בעל פה?

צוואה בעל פה מתבטלת כעבור 30 יום מיום עשייתה, במידה שחלפו הנסיבות שהצדיקו את עשיית הצוואה והמצווה עודנו בחיים.

האם צוואה בעל פה, הינה שוות ערך לצוואה בפני רשות שיפוטית?

כן! צוואה בעל פה שנערכה כדין, הינה שוות ערך לצוואה בפני רשות שיפוטית, צוואה בכתב וצוואה בפני עדים.

האם המצווה, הנמצא במצב של "שכיב מרע", חייב לומר בצוואתו כי הוא מצווה בשל היותו במצב "שכיב מרע"?

לא! מצווה הנמצא במצב "שכיב מרע", אינו חייב לציין במפורש בצוואתו כי הוא עושה זאת בשל נטייתו למות.

מהו המבחן, על פיו יבדוק ביהמ"ש, האם אדם כשר לצוות בעל פה?

המבחן על פיו יבדוק ביהמ"ש האם אדם כשר לצוות בעל פה הינו, כי אותו אדם רואה את עצמו מבחינה סובייקטיבית מול פני המוות, וכן בחינה של הפן האובייקטיבי, האם המצווה עשה זאת בנסיבות המצדיקות זאת.

האם יש תוקף לצוואה בעל פה, אשר נעשתה בסמוך למועד התאבדותו של אדם?

כן! צוואה שנעשתה בסמוך למועד התאבדותו של אדם, תהיה בת תוקף, הואיל ויש לראות אדם זה, כמי שעומד אל מול המוות.

האם ניתן לעשות צוואת שכיב מרע בדרך אחרת ולא בעל פה?

לא! צוואת שכיב מרע ניתן לעשות אך ורק בעל פה. כל דרך אחרת לעריכת צוואה בעל פה אינה אפשרית.

האם חולה סרטן שאיבד את מיתרי קולו, הרואה עצמו מול פני המוות, יכול לעשות צוואת "שכיב מרע" בדרך שונה מן הקבוע בחוק הירושה

(1965)?

לא! אדם אשר איבד את כושר הדיבור שלו או אילם הרואה עצמו אל מול פני המוות, אינו יכול לעשות צוואה "שכיב מרע" בדרך שונה מן הקבוע בחוק הירושה (1965).

האם בצוואה בעל פה יכולים עדי המצווה להיות זוכים, על פי הצוואה?

כן! בצוואה בעל פה יכולים עדי המצווה להיות זוכים על פי הצוואה, הואיל והאיסור בחוק הירושה (1965) לערוך צוואה לטובת עדים, אינו חל על צוואה בעל פה.

האם אדם אשר רואה עצמו ניצב מול פני המוות, רשאי לצוות בפני עדים, אשר אינם שומעים את לשונו?

לא! אדם אשר רואה עצמו מול פני המוות, אינו רשאי לצוות לעדים, אשר אינם שומעים את לשונו.

האם עדים אשר אינם שומעים את לשונו של המצווה, רשאים להשתמש במתורגמן, על מנת שיתרגם את דברי המצווה?

לא! עדים אשר אינם שומעים את לשונו של המצווה, אינם רשאים להשתמש במתרגם, הואיל ורק המתרגם שומע את לשונו של המצווה.

האם עדי המצווה רשאים להיעזר בעורך דין, כדי לערוך את דברי המצווה?

לא! עדי המצווה אינם יכולים להיעזר בשרותיו של עורך דין, כדי לערוך את דברי המצווה. על עדי המצווה מוטל לרשום את דברי המצווה, כפי שהם שמעו אותם.

מה מוטל על עדי המצווה לעשות, לאחר ששמעו את צוואתו?

לאחר שעדי המצווה שמעו את צוואתו, עליהם לרשום את דבריו בזיכרון דברים, בציון היום ונסיבות עשיית הצוואה, לחתום על זיכרון הדברים, ולהפקיד אותו בידי הרשם לענייני ירושה.

האם העדים יכולים להימנע מהפקדת זיכרון הדברים אצל הרשם לענייני ירושה?

לא! העדים אינם רשאים שלא להפקיד את זיכרון הדברים בידי הרשם לענייני ירושה. על העדים מוטלת החובה להפקיד את זיכרון הדברים.

מה הדין כאשר הוכח שדברי המצווה שונים מן הכתוב בזיכרון הדברים כפי שכתבו העדים?

כאשר יש סתירה בין דברי המצווה לבין הרשום בזיכרון הדברים, והוכח שאכן כך הדבר, הרי שדברי המצווה גוברים על האמור בזיכרון הדברים.

מה דינה של צוואה בעל פה, אשר עשה אדם שעה שהיה מול פני המוות, נחלץ ממצב זה, ומת לאחר מספר ימים מהתקף לב?

צוואה בעל פה מתבטלת כעבור חודש ימים, לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו את עשייתה והמצווה עודנו בחיים. לכן, צוואתו של אדם שהיה מול פני המוות, נחלץ מן הסכנה ומת כעבור מספר ימים מהתקף לב, תהיה כשרה, כצוואתו האחרונה.

מה הדין, כאשר חלפו הנסיבות שהצדיקו את עשיית הצוואה, אולם לאחר חודש חזר המצווה להיות מול פני סכנת חיים?

כאשר חלפו הנסיבות שהצדיקו את עשיית הצוואה, ולאחר יותר מחודש חזר המצווה ומצא את עצמו מול פני המוות, צוואתו הקודמת בטלה והוא ייאלץ לעשות צוואה חדשה.

מה הדין כאשר המצווה הביע את רצונו לעשות צוואה בעל פה, אך בקשתו לא יצאה אל הפועל?

במידה שמצווה הביע את רצונו לערוך צוואה בעל פה, אך דרישה זו לא יצאה אל הפועל, הרי שלא נתמלאו הדרישות לעריכת צוואה בעל פה, ולא ניתן לראות את בקשתו כצוואה.

מהו המבחן לפיו בוחן ביהמ"ש, האם אדם שערך צוואה בעל פה, עמד אל מול פני המוות?

המבחן אותו מפעיל ביהמ"ש, כדי לבדוק, האם אדם שעשה צוואה בעל פה, עמד למות, הינו מבחן האדם הסביר. כלומר, האם אדם סביר, באותן נסיבות, היה רואה עצמו אל מול פני המוות.

האם אילם רשאי לערוך צוואה בעל פה, בפני שני עדים המבינים את שפת הסימנים?

ככלל, אין כל מניעה, שאילם יצווה בפני שני עדים, אשר מבינים את שפת הסימנים, ולאחר מכן יעלו העדים את דבריו על הכתב, בזיכרון הדברים.

האם מצווה יכול לצוות בעל פה, באמצעות הפניית העדים למסמך בכתב, אותו הכין כצוואה, אולם לא הספיק לחתום עליו?

אין מניעה להכיר בכך שהמצווה יכול, לצוות על ידי הפניית העדים למסמך בכתב, עליו התכוון לחתום בתור צוואתו, ובתנאי שניתן לזהות את המסמך באופן חד משמעי כצוואתו.

מדוע נדרש מן העדים לצוואה, לערוך את דברי המצווה בזיכרון הדברים?

דרישת חוק הירושה (1965), מן העדים לצוואה, לערוך את הוראות המצווה בזיכרון דברים, באה כדי להבטיח שדברי המצווה יהיו נאמנים, ככל האפשר, למקור.

האם עדים לצוואה בעל פה, רשאים להשתמש בשירותיו של אדם אחר, כדי להפקיד את זיכרון הדברים, אצל הרשם לענייני ירושה?

לא! עדים לצוואה בעל פה, אינם רשאים להפקיד את זיכרון הדברים שכתבו, אצל הרשם לענייני ירושה, באמצעות שליח, משום שהם נדרשים לעשות זאת בעצמם.

האם זיכרון הדברים, חייב להירשם על ידי העדים עצמם?

לא! עדים לצוואה בעל פה אינם חייבים לרשום את זיכרון הדברים בעצמם, והם רשאים לעשות זאת באמצעות אדם שלישי, ובלבד שדברי המצווה, בציון התאריך והנסיבות יירשמו בזיכרון הדברים, והוא ייחתם על ידי שני העדים.

על מי חלה חובת ההוכחה, לגבי צוואה בעל פה, כאשר יש אי התאמה בין דברי המצווה לבין זיכרון הדברים, על המבקש לקיימה על פי זיכרון הדברים, או על המבקש לאשרה, כפי שנאמרה על ידי המצווה?

אדם הטוען שזיכרון הדברים אינו תואם את דברי המצווה בעל פה, והוא מבקש לקיים את הצוואה, נדרש לשכנע את ביהמ"ש לקיים את הצוואה, כפי שנאמרה על ידי המצווה.

איזה תפקיד ממלאים עדי הצוואה, בהליך של התנגדות לקיום צוואה בעל פה, אשר מתנהל בביהמ"ש?

עדים לצוואה בעל פה, ממלאים תפקיד חשוב מאוד, במסגרת התנגדות לקיום הצוואה, משום שהם יכולים להעיד על מצבו הפיזי והנפשי של המצווה, ואת מידת הבנתו את תוכן הצוואה, בעת עשייתה.

עד כמה מקפיד ביהמ"ש, בבקשה לקיום צוואה בעל פה, על כך שנכחו שני אנשים במעמד אמירת הצוואה?

ביהמ"ש מתייחס לעובדת קיומם של שני עדים לצוואה בכלל, ובצוואה בעל פה בפרט, כאל דרישה מהותית ומחייבת. כלומר, בהעדרם של שני עדים לצוואה בעל פה, אזי, דברי המצווה לא ייחשבו בעיני ביהמ"ש כצוואה בת תוקף, והבקשה לקיים צוואה מעין זו, תידחה.

דברים ברוח זו נאמרו ע"י בימ"ש למשפחה במחוז תל אביב, אשר דן בבקשה לקיום צוואה בעל פה שהוגשה אליו. בפסק דינו מחודש מאי 2005, ביהמ"ש קבע, כי הדרישה לשני עדים הינה מהותית. אמנם, שני העדים הנדרשים לא חייבים להיות נוכחים בו- זמנית, עם המצווה, כאשר הוא אומר את צוואתו (שהרי מדובר בצוואה בע"פ), אולם על הדברים הנאמרים לכל אחד משני העדים צריכים להשלים זה את זה, ולהוות "אמירה אחת, ברורה וודאית", באופן שיהיה ברור מהדברים, מה היתה כוונתו של המצווה, וכיצד רצה שינהגו בנכסיו לאחר פטירתו. במיוחד כאשר מדובר בצוואה בעל פה ביהמ"ש יראה בנוכחותם של שני עדים תנאי הכרחי לקיומה.

במסגרת הדיון ביהמ"ש לא השתכנע בגמירות דעתו של המצווה ודחה את הבקשה לקיום צוואתו, לאחר בחינת תוכן חקירתם של העדים, וזיכרון הדברים שנחתם על ידיהם.

מהי חשיבותם של עריכת זכרון דברים, בצוואה בעל פה ובהפקדתו אצל הרשם לענייני ירושה?

הפקדת זכרון דברים אצל הרשם לעניני ירושה מחוייבת עפ"י חוק הירושה (1965) ומהווה חלק בלתי נפרד מהבקשה לקיום הצוואה עצמה. כאשר לא מופקד זכרון דברים, מהווה המחדל, פגם צורני, ונטל ההוכחה, במקרה של התנגדות לקיומה, עובר למי שמבקש את קיום הצוואה. כלומר, במקרה זה המבקש את קיום הצוואה צריך לשכנע את ביהמ"ש גם בכוונתו של המנוח, המצווה, לצוות את עזבונו.

ביהמ"ש במקרה של צוואה בעל פה, מתייחס לזכרון הדברים של העדים כתחליף לצוואה, וכביטוי לרצונו של המנוח. בימ"ש יבדוק, כי העדים הקפידו לרשום את דברי המצווה, כפי שנאמרו על ידו, מרצונו ומיוזמתו. השאיפה היא, כי תהיה זהות מלאה, עד כמה שיותר, בין זכרון הדברים לבין דברי המנוח.

בימ"ש למשפחה במחוז תל אביב, בחודש מאי 2005, דחה בקשה לקיום צוואה בעל פה, משום שאי אפשר היה ללמוד מדברי העדים, ובעיקר מדברי אחד מהם וכן מנוסח זכרון הדברים, על כוונת המצווה לגבי רכושו אחר מותו. בימ"ש קבע כי, אין מדובר בצוואה, כאשר בזכרון הדברים לא ננקטת לשון של הקניית זכויות או ציווי בעל פה מצד המנוח.