כשרות משפטית לצוות

האם קטין יכול לעשות צוואה?

לא! קטין איננו כשר לערוך צוואה, וצוואה שנעשית ע"י קטין בטלה.

האם פסול דין יכול לעשות צוואה?

לא! פסול דין איננו כשר לערוך צוואה וצוואה שהתיימר לעשות בטלה. מדובר אך ורק על מי שהוכרז כפסול דין. אדם שלא הוכרז כפסול דין, צוואתו כשרה.

האם צוואה שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה, כשרה לשמש

כצוואה?

לא! צוואה שערך המצווה בשעה שלא ידע להבחין בטיבה של הצוואה – בטלה. ככלל, המצווה צריך להבין על מה הוא חותם, למי הוא מצווה את רכושו, ובאיזה רכוש מדובר.

מה דינה של צוואה שערך חולה נפש?

עצם העובדה שאדם חולה במחלת נפש, אינה פוסלת באופן מיידי את צוואתו. יש צורך לבדוק, האם מחלת הנפש פגעה ברצונו החופשי, וביכולת שלו להבין שמדובר בצוואה.

מה דינה של צוואה שערך פסול דין, בטרם הוכרז ככזה?

כל עוד לא הוכרז אדם כפסול דין, אין כל סיבה לפסול את צוואתו.

מה דינה של צוואה שהכין אדם אשר סובל מהפרעות נפשיות?

עצם העובדה שאדם סובל מהפרעות נפשיות, אין בזה כדי להביא לפסילת צוואה שערך.

מה דינה של צוואה שערך אדם בעל ליקוי שכלי שלא הוכרז כפסול דין?

אם המצווה לא הוכרז כפסול דין, הרי שהצוואה כשרה. ליקוי שכלי אינו שולל באופן אוטומטי את היכולת לערוך צוואה כמו כל אדם רגיל.

מה דינה של טענה שמעלה אדם, כי המצווה היה פסול דין, בעת עריכת הצוואה?

אדם הטוען כי בשעת עריכת הצוואה לא היה המצווה כשיר כדין לערוך אותה, צריך להביא ראיות מוצקות וברורות התומכות במצבו הנפשי של המצווה בשעת עריכת הצוואה.

מה דין טענה שמעלה אדם, כי המצווה לא היה צלול בדעתו בטרם כתב את הצוואה?

אין בטענה זו כדי להביא לפסילת הצוואה. צלילות דעתו של המצווה נבחנת בשעת עריכת הצוואה, ולא לפני או אחרי כתיבת הצוואה.

האם מחלה קשה אשר בה חולה המצווה בעת כתיבת הצוואה, עלולה לגרום לפסילת הצוואה?

לא! מחלה קשה אינה קריטריון על פיו יש לפסול את הצוואה. יש לבדוק האם בעת כתיבת הצוואה היה המצווה צלול בדעתו.

האם צוואה שערך אדם ואחר כך התאבד, כשרה?

אם אדם היה צלול בדעתו, ולא הוכח שמצבו נפשי השפיע עליו לכתוב את הצוואה, הרי שצוואתו תקפה.

האם צוואה אשר בה שלל המצווה מאחד מילדיו את הזכות לקבל חלק מעזבונו, עלולה לגרום לפסלות הצוואה?

לא! כל זמן שלא הוכח כי המצווה לא היה צלול בדעתו, בעת שערך את צוואתו, אין שום חשיבות למידת ההיגיון או הצדק, שבהוראות הצוואה.

מה דינה של צוואה שערך אדם בעת שהיה קטין, לאחר שהפך לבגיר?

צוואה שערך אדם בהיותו קטין, הינה צוואה חסרת תוקף, על אף שבינתיים נעשה בגיר.

האם אשה נשואה שטרם מלאו לה 18 שנים, כשרה לצוות?

לא! אשה נשואה שטרם מלאו לה 18 אינה כשרה לצוות. כל אדם שהוא מתחת לגיל 18, אינו כשר לצוות, ואין זה משנה מה מצבו המשפחתי.

האם חייל שטרם מלאו לו 18, כשר לצוות?

לא! חייל שטרם מלאו לו 18, אינו כשר לצוות.

האם צוואה שכתב נער בן 16, תהיה כשרה ביום שבו יגיע לגיל 18?

לא! צוואה שכתב נער בן 16- בטלה, ואין זה משנה שהגיע לגיל 18.

מה דינה של צוואה שנעשתה בשעה שהמצווה ידע להבחין בטיבה של הצוואה, אולם לאחר מכן איבד יכולת זו?

צוואה שנעשתה בשעה שאדם ידע להבחין בטיבה, תהיה כשרה, על אף העובדה שלאחר מכן הוא איבד יכולת זו.

מי רשאי לערוך צוואה?

עשיית צוואה מותרת לכל אדם, אלא אם כן כשרותו נשללה ממנו כדין.

האם צוואה שערך קטין, אשר הבין את טיבה של הצוואה ואת משמעותה, הינה צוואה כשרה?

לא! צוואה שערך קטין – בטלה. בטלות הצוואה נובעת מגילו הצעיר. גם אם הקטין הבין את טיבה ומשמעותה של הצוואה, אין בכך כדי להכשיר את מעשהו.

האם יש תוקף לצוואה אשר נערכה ע"י קטין בעל תואר אקדמי?

לא! אין תוקף לצוואה שערך קטין בעל השכלה אקדמית, מאחר שחוק הירושה (1965) מטיל מגבלת גיל מינימום על עושה הצוואה. רק בגיר כשיר לעשות צוואה בעלת תוקף.

האם קטין יכול לאשרר את צוואתו, על ידי אי ביטולה, לאחר שהפך לבגיר?

לא! צוואה שערך אדם בשעה שהיה קטין – בטלה, ואין ביכולתו לאשרר את צוואתו לאחר שמלאו לו 18 שנים.

האם יש תוקף לצוואה של אדם שנערכה לאחר שהוכרז ע"י ביהמ"ש כפסול דין?

אדם שהוכרז כפסול דין על ידי ביהמ"ש, הופך לחסר כשרות משפטית ואם הוא עושה צוואה לאחר הכרזתו, אזי הצוואה בטלה.

האם צוואה שנעשתה בשעה שאדם היה פסול דין, תהא בת תוקף, במידה וביהמ"ש יכריז לאחר עשייתה, על הפסקת מעמדו המיוחד כפסול דין?

לא! ביהמ"ש אינו יכול לרפא צוואה שנעשתה במצב של העדר כשרות משפטית, גם אם תבוטל את הכרזתו של המצווה כפסול דין, לאחר עשיית הצוואה, הואיל והמועד הקובע את תוקף הצוואה הינו כשרותו המשפטית או העדרה, בשעת עריכת הצוואה.

מתי יפסול בימ"ש מומחה אשר התמנה על-ידו לבחון את מצבו של המצווה בעת עריכת הצוואה?

כאשר קיים חשש ממשי לכך, שנעשה עיוות דין לאחד הצדדים. במרץ 2005, דן ביהמ"ש לענייני משפחה במחוז תל אביב במקרה בו הגיעו, לכאורה, בטעות, מסמכים, לידיו של מומחה, אשר מונה ע"י ביהמ"ש להכין חוות דעת מקצועית לגבי צוואת מנוח, אשר נטו בפועל לתמוך בטענה לפיהם לא היה למנוח כושר הבחנה ביחס לצוואה עליה חתם. לאחר שנודעה הטעות, ביהמ"ש ביקש מהמומחה להגיב לטענות, והמומחה קבע כי דעתו לא אמורה להיות מושפעת מחשיפתו למידע שהגיע אליו, והותר לו לעיין בחומר בהתאם.

ביהמ"ש קבע, כי מכיוון שהמומחה קיבל היתר לעיין בחומר המדובר, ומכיוון שביהמ"ש סבור כי בשלב זה או אחר במהלך הדיון, כמו למשל בשלב גביית עדות מהצדדים היתה נדרשת התייחסות המומחה לעניין, הרי שמתן היתר למומחה בשלב מוקדם יותר לעיין במסמכים לא מהווה צידוק לפסילתו.

ביהמ"ש הוסיף עוד, כי, ככלל, אין להזדרז לפסול מומחה, אשר מונה על ידי בימ"ש, ובמיוחד לאחר שמומחה זה, כבר הגיש חוות דעת בתיק. כאשר בימ"ש בוחן סוגיה של פסילת מומחה או החלפתו באחר, לאחר שהמומחה הגיש את חוות דעתו, וכאשר המבקש הינו צד המושפע ממסקנות חוות הדעת, הרי שביהמ"ש יבדוק בקפדנות יתרה את הבקשה, וייעתר לה רק אם ישנו חשש מהותי, כי שיקול דעתו של המומחה הוטה, עקב חשיפתו למידע, באופן שעלול לגרום לעיוות דין.

האם ניתן לפסול מינוי של מומחה שמינה ביהמ"ש למשפחה בתיק ירושה?

כן! בתקנות סדר הדין האזרחי (1984), בפרק העוסק במינוי מומחים בבימ"ש למשפחה, אין הוראות הדנות באופן פסילת מומחה, אשר מונה ע"י בימ"ש.

במקרה שהובא בפני בימ"ש למשפחה במחוז תל אביב, בחודש מרץ 2005, בחן ביהמ"ש בקשה לפסילת מומחה שהתמנה על ידי ביהמ"ש, ואשר הגיש כבר את חוות דעתו המקצועית בנושא הכשרות המשפטית של מצווה, כפי שנדרש לכך ע"י ביהמ"ש.

ביהמ"ש עשה גזירה שווה מהוראות סדר דין, בנושא מינוי מומחה, המופיעה בתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) (1984) לגבי אופן פסילת מומחה ממונה. בתקנות הנ"ל נמנו אפשרויות שונות בהן לבימ"ש נתונה הסמכות להורות על מינוי מומחה אחר, כגון, במקרה בו המומחה לא עמד בתנאי מינויו תוך זמן סביר וכדו'.

ביהמ"ש עשה היקש מתוכן התקנות הללו, אשר אינן שייכות לדיני הירושה, וכן בחן פסיקה בנושא, והסיק, כי האפשרויות שצויינו בתקנות הנ"ל אינן מהוות רשימה סגורה, וכי הכלל בנושא זה, הוא: הימצאות פגם מהותי באופן הפעולה של המומחה שמונה ע"י ביהמ"ש.

למעשה, ביהמ"ש פתר בדרך זו מצב של וואקום בתקנות סדר הדין האזרחי (1984), בכך שהשתמש בכללים שהותוו בפסיקה ביחס לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) (1984), והחיל את אותם הכללים, בשינויים המחוייבים, בבואו לבדוק את הבקשה לפסלות מומחה שהוגשה בפניו

האם יש תוקף לצוואה שערכה אשה הלוקה במחלת נפש מסוג סכיזופרניה, המטופלת בתרופות, ואשר שיקול דעתה ותבונתה חוזרים אליה מידי פעם?

חוק הירושה (1965) קובע, כי צוואה שנעשתה על ידי מי שהוכרז כפסול דין או בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של הצוואה – בטלה. על כן, צוואה שנעשתה על ידי חולת סכיזופרניה שלא הוכרזה על ידי ביהמ"ש, כפסולת דין, הינה בעלת תוקף, אלא אם הוכח בביהמ"ש, כי לא היתה צלולה בדעתה וידעה להבחין בטיבה של הצוואה, בשעת עריכתה.

במותו לפני מספר שנים הותיר אבי צוואה המקפחת את ילדיו לטובת אשה שהכיר וחיה עמו 3 שנים לפני מותו. בשנותיו האחרונות היה המנוח מאושפז לעיתים, בבתי חולים פסיכיאטרים. האם ילדיו יכולים לטעון היום כנגד הצוואה?

6. כדי לשלול תוקפה של צוואה, שערך נפטר, אשר היה מאושפז מזמן לזמן בבתי חולים פסיכיאטרים, יש להוכיח כי בשעת עריכת הצוואה היה המצווה פסול דין או כי ידע להבחין בטיבה של צוואה. רק לאחר שהוכרז המצווה כפסול דין על ידי ביהמ"ש, על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (1962), נשללת כשרותו המשפטית ובכלל זה, הכשרות לצוות. במידה והוכרז המנוח כפסול דין, אין צורך לבדוק את השאלה האם ידע להבחין בטיבה של הצוואה. העובדה, שהמנוח קיפח בצוואתו את יורשיו, על פי דין, אין בה, כשלעצמה, כדי להעיד על העדר כשרות לצוות. יחד עם זאת, ראוי לבחון, האם על פי נסיבות העניין, בת זוגתו לא הפעילה השפעה בלתי הוגנת על המצווה.