האם יכול בית דין רבני לתת צו ירושה או צו קיום צוואה, ולקבוע זכויות למזונות מן העזבון?

כן! אם כל הצדדים הנוגעים בדבר הביעו הסכמתם לכך, בכתב.

האם בתי דין דתיים מוסמכים לתת צווי ירושה, צווי קיום צוואה ומזונות מן העזבון?

כן! גם בית דין נוצרי, בי"ד דרוזי או בי"ד שרעי יכול לתת צווי ירושה וצווי קיום צוואות ואף לקבוע מזונות מעזבון, ובלבד שיש הסכמה של כל הצדדים, בכתב, לשיפוטו של בי"ד זה או אחר.

מה הדין כאשר אחד הצדדים לדיון בבית הדין הרבני, בעניין ירושה, הינו קטין, פסול דין או נעדר, שאין לו אפוטרופוס?

אם אחד הצדדים המתדיינים בבית הדין, לפי חוק הירושה הינו קטין, פסול דין או נעדר שאין לו אפוטרופוס, רשאי בית הדין הדתי למנות לו אפוטרופוס, לצורך הבעת הסכמה לשיפוט בית הדין הדתי, ולעניין ייצוגו לפניו.

מתי מוסמך בית הדין הדתי לנהוג לפי הדין הדתי?

כאשר נושא של צו ירושה, צו קיום צוואה או קביעת זכויות למזונות מן העזבון הובא בהסכמת כל הצדדים, בכתב, בפני בית הדין הדתי, מוסמך בית הדין הדתי לנהוג לפי הדין הדתי הנוהג בו, ובלבד שאם היה בין הצדדים קטין או פסול דין, לא יהיו זכויות הירושה שלו, אם על פי דין ואם על פי צוואה, וזכויותיו למזונות מן העזבון, פחותות ממה שהיה מקבל לפי חוק הירושה.

האם בית הדין הדתי מוסמך למנות מנהל עזבון, ולחלק את נכסי העזבון?

כן! בכל אותם עניינים שניתן להביא לבית דין דתי, מוסמך בית הדין הדתי, גם למנות מנהל עזבון, ולחלק את נכסי העזבון.

האם יכול ביה"ד הרבני לפסוק בשאלת סמכותו כאשר הנושא שנוי במחלוקת בין צדדים?

לא! לביה"ד אין סמכות להחליט, בשאלת סמכותו לדון בעניינם של צדדים, כאשר קיימת מחלוקת ביניהם, לגבי סמכות השיפוט של ביה"ד. סמכות השיפוט של ביה"ד מתגבשת, כאמור, רק בהסכמה. כאשר יש מחלוקת, ממילא אין הסכמה.

האם בית הדין הדתי חייב לנהוג לפי הדין הדתי?

לא! בית הדין אינו חייב לנהוג על פי הדין הדתי, והוא יכול לפסוק לפי חוק הירושה.

האם בית דין רבני מוסמך להוציא צו ירושה לבקשת ידועה בציבור?

בית דין רבני מוסמך להוציא צו ירושה לבקשת ידועה בציבור, אם כל הצדדים הנוגעים בדבר הביעו בכתב את הסכמתם לכך.

הסכמה לסמכות בית דין רבני

האם יכול בית דין רבני לתת צו ירושה או צו קיום צוואה, ולקבוע זכויות למזונות מן העזבון?

כן! אם כל הצדדים הנוגעים בדבר הביעו הסכמתם לכך, בכתב.