ברירת הדין

איזה דין יחול על ירושה של אדם שמקום מושבו אינו בישראל?

ככלל, על הירושה יחול דין מקום מושבו של המוריש בשעת מותו.

איזה דין יחול על ירושתו של אדם, אשר חי את מרבית חייו במדינה מסויימת, אולם בשנותיו האחרונות עובר למדינה אחרת, ושם נפטר?

הדין, אשר יחול על הירושה, הוא, דין המדינה שבה נפטר המוריש.

מה צריכים לעשות יורשים בישראל, אשר רוצים לזכות בעזבונו של המוריש, כאשר הדין החל על ירושתו הוא דין זר?

על היורשים מוטל להוכיח את הדין הזר, ולהראות, כי על פי דין זה, הם זכאים לחלק בעזבונו של המוריש.

מהי התוצאה של כישלון היורשים להוכיח את הדין הזר, החל על ירושתו של המוריש?

במידה והיורשים נכשלו בהוכחת הדין הזר, צפוייה תביעתם להידחות.

איזה דין יחול על מזונות מן העזבון, כאשר הדין החל על הירושה הינו דין זר?

הדין אשר יחול על עניינים הכלולים בחוק הירושה, הוא הדין אשר חל על הירושה, כלומר הדין הזר.

איזה דין יחול על קופת גמל של מוריש אשר נפטר בחו"ל?

מאחר וקופת גמל אינה חלק מעזבונו של המוריש, חוק הירושה אינו חל עליה. על כן יש לבדוק על פי כללי המשפט הבינלאומי הפרטי, איזה דין יחול על כספי קופת הגמל של הנפטר.

לפי איזה דין יבדוק ביהמ"ש הישראלי את תוקף נישואיו של המוריש, כאשר על ירושתו חל דין מדינה אחרת?

הואיל ועל הירושה יחול דין מקום מושבו של המוריש בשעת מותו, הרי שגם שאלות שאינן קשורות במישרין לירושה, אך יש להן חשיבות לאופן חלוקת הירושה, יידונו על פי דין מקום המושב של המוריש.

על פי איזה דין יקבע ביהמ"ש הישראלי את מותו של אדם?

ביהמ"ש הישראלי יקבע את מותו של אדם על פי דין מקום מושבו.

על פי איזה דין יכריע ביהמ"ש במקרה בו שניים מתו כאחד?

ביהמ"ש הישראלי יקבע את מותם של כל אחד מהנפטרים, על פי מקום המושב של כל אחד מהם בנפרד.

כיצד יבחן ביהמ"ש הישראלי את כשרותו של אדם לרשת?

ביהמ"ש הישראלי יבחן את כשרותו של אדם לרשת, על פי דין מקום מושבו.

על פי איזה דין יבחן ביהמ"ש בישראל, האם צוואה בוטלה כדין ע"י המוריש?

ביהמ"ש בישראל יבחן את כשרות הביטול, על פי דין מקום מושבו של המוריש.

על פי איזה דין יבחן ביהמ"ש בישראל, הסכם ממון בין בני זוג, לאחר מותו של אחד מהם?

ביהמ"ש בישראל יבחן את הסכם הממון בין בני הזוג, על פי מקום מושבם, בשעת עריכת הנישואין.

האם יכובד רצונו של אדם בעל אזרחות כפולה, ישראלית וזרה, המצווה את נכסיו בישראל, באופן הנוגד את דיני הירושה במקום מושבו בחו"ל?

כנראה שלא! עפ"י חוק הירושה (1965) על ירושה של אדם יחול הדין של מקום מושבו בשעת מותו, למעט חריגים המנויים בחוק (כגון, כשרות לצוות, הנקבעת עפ"י חוקי הירושה, במקום מושבו של אדם, בעת עריכת הצוואה).

לכן, אם אדם, שמקום מושבו בחו"ל, ציווה את נכסיו בישראל, בצוואה, ולאחר מותו מוגשת בקשה לקיום צוואתו בישראל, ביהמ"ש בישראל יבחן את הדין החל במדינה, אשר היוותה את מקום מושבו של המצווה, ויחיל את הוראות הדין, ביחס לנכסי המצווה בישראל. סוגיה דומה נדונה בפסק דין, שניתן בחודש נובמבר 2004, בבית המשפט העליון. בערעור על החלטת בימ"ש מחוזי אשר קבע כי הדין הישראלי יחול על צוואת כתב יד של אשה בעלת אזרחות כפולה, הולנדית וישראלית, שמקום מושבה היה בהולנד, אשר נערכה על ידה בעת שביקרה בישראל, כתיירת.

המנוחה ציוותה את נכסיה בישראל, לשתיים מתוך שלושת בנותיה. בצוואתה, שנערכה בעברית, התייחסה המנוחה, אך ורק לנכסיה במדינת ישראל. ביהמ"ש המחוזי סבר, בין השאר, כי מאחר והצוואה נכתבה בעברית, ומכיוון שהמנוחה היתה אזרחית ישראלית ובעבר גם תושבת ישראל, ובהתחשב בכך שצוואתה הביעה את רצונה האחרון, הרי שיש לכבד את מבוקשה.

ברם, ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור שהוגש על פסק הדין הנ"ל וקבע, בניגוד לעמדת ביהמ"ש המחוזי, כי ההוראה בחוק הירושה (1965) ביחס לדין החל במקרה זה, הינה הוראה שאין להתנות עליה, וכי הדין החל על הירושה הוא דין מקום מושבה של המנוחה, קרי, הדין ההולנדי. העיקרון המנחה לדעת ביהמ"ש בהוראת חוק הירושה (1965) בעניין זה הוא כי: "...הקשר ההדוק ביותר של המוריש היא עם מדינת מושבו, ולכן ראוי כי הכרעתה הערכית של מדינה זו היא שתסדיר את ענייני ירושתו.".

ביהמ"ש העליון הוסיף כי: "בית המשפט לא ייתן ידו, לפיכך, למימוש כוונתו של תושב מדינת הולנד המבקש להסיר מעליו את הוראתם הקוגנטית של דיני מדינתו".