מתי צוואה תיחשב, ככשרה מבחינת צורתה?
צוואה תיחשב ככשרה מבחינת צורתה, אם היא עונה על אחת מהדרישות הבאות:
א. כשרה לפי הדין הישראלי.
ב. כשרה לפי דין מקום עשייתה.
ג. כשרה לפי דין מקום מושבו של המצווה.
ד. כשרה לפי מקום מגוריו הרגיל של המצווה.
ה. כשרה לפי דין אזרחותו של המצווה.
ו. כשרה לפי דין מקום הימצאם של המקרקעין, אם בצוואה מצויים מקרקעין.
איזה דין חל על כשרות המצווה וכשרות עדי הצוואה?
לצורך החלתו של הדין הזר נחשבים כשרות המצווה ועדי הצוואה, כעניין שבצורה, ולכן הן המצווה והן עדי הצוואה יהיו כשרים, במידה והם עונים על אחת מהדרישות הקבועות בתשובה לשאלה הנ"ל, וזאת בנוסף לאפשרות של קביעת הכשרות לצוות על פי מקום מושבו של המצווה בשעת עשיית הצוואה
מהו המועד הקובע לצורך ההכרעה בענין כשרות הצוואה?
בחינת כשרות הצוואה תיעשה על פי דין אזרחותו של המצווה, בשעת עשיית הצוואה או בשעת מותו.
איזה דין יחול על כשרות צוואה, אשר כוללת בתוכה, גם התייחסות למקרקעין?
במידה והצוואה כוללת בתוכה התייחסות למקרקעין, הרי שבנוסף לכל מבחני הכשרות, ניתן גם לבדוק את כשרות הצוואה לפי מקום הימצאם של המקרקעין.
מה דינה של צוואה, אשר ביהמ"ש במקום מושבו של המוריש רואה אותה כתקפה, אולם קיימת צוואה מאוחרת יותר אשר לפי מקום מושבו של המוריש היא חסרת תוקף, אך היא תקפה לפי הדין הישראלי?
מאחר והצוואה המאוחרת יותר, כשרה מבחינת צורתה על פי הדין הישראלי, ביהמ"ש יכיר בה כצוואתו האחרונה של המצווה, והיא תגבר על הצוואה אשר הינה בעלת תוקף במקום מושבו.