מהי כוונת הדיבור "בן זוג" על פי חוק הירושה?
על פי חוק הירושה ייחשב אדם כבן זוג, אם היה נשוי למוריש בעת פטירתו.
מה חלקו של בן זוגו של המוריש במיטלטלין שהשאיר אחריו?
בן זוגו של המוריש מקבל לידיו את כל המיטלטלין השייכים למשק הבית
המשותף.
מה חלקו של בן זוגו של המוריש ברכב הפרטי שהשאיר אחריו?
בן זוגו של המוריש מקבל לרשותו את הרכב הפרטי השייך למשק הבית המשותף.
האם זכותו של בן הזוג בעזבון קודמת לחובות העזבון?
לא! אין זכותו של בן הזוג קודמת לזכותם של הנושים לקבל מן העזבון את המגיע להם, אלא באה לאחר מכן.
האם בן זוגו של המוריש יכול לתבוע את חלקו בעזבון מכוח קשר הנישואין?
כן! בן הזוג הנותר יכול לתבוע את חלקו בעזבון, על פי הלכת השיתוף בין בני זוג או על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג (1973).
מה הדין כאשר בן זוגו של המוריש לא תבע את חלקו, הנובע מנישואין, בעזבון עד ליום מותו?
במידה והיתה לבן הזוג הזדמנות סבירה לתבוע את חלקו בעזבון מכוח הלכת השיתוף בין בני זוג והוא לא עשה זאת, רואים את יורשיו כמי שוויתרו על זכותם לתבוע, אם לא עשו זאת תוך זמן סביר. אולם, אם שני בני הזוג חיו חיים טובים ומאושרים עד למועד הפטירה, לא רואים את בן הזוג, כמי שהיתה לו הזדמנות סבירה לתבוע את חלקו, ויורשיו יכולים לבוא במקומו ולתבוע בשמו.
האם בן הזוג צריך לתבוע את זכויותיו בעזבון כאשר שני בני הזוג עשו צוואה משותפת?
כאשר הוכנה צוואה משותפת, הרי שהיא מעידה על מודעות בן הזוג לזכויותיו של בן הזוג השני, ועל כן אין צורך לנקוט בהליך כלשהו על מנת לממש את זכות בן הזוג מכוח חזקת השיתוף.
מה הדין כאשר בני זוג התגרשו, אך שבו לחיות יחד לאחר הגירושין?
רואים את זכויותיו של בן הזוג בעזבון הנפטר, כאילו היה נשוי לנפטר.
האם אישה סרבנית גט, זכאית לרשת מחצית מעזבון בעלה יחד עם אשתו השנייה, כאשר היא חוייבה לקבל גט, אך סירבה לקחתו והבעל נישא בשנית לאחר שניתן לו היתר לשאת אישה שנייה?
היתר הנישואין שקיבל הבעל אינו מנתק את קשר האישות שלו עם אשתו הראשונה, ואינו שולל את זכויותיה, ולכן שתי הנשים יזכו לחלק ביניהן שווה בשווה את החלק בעזבון המיועד לאשת הנפטר. ביחס
למיטלטלין של הבעל, מאחר ואשתו הראשונה לא חיה איתו בשנותיו האחרונות, היא אינה זכאית לחלק כלשהו בהם ורק לאשתו השנייה יש זכות בהם.
האם קביעת בית הדין הדתי בענין זכותו של בן הזוג בירושה, על פי הדין הדתי חורצת את גורל התביעה?
לא! זכויות יורש נקבעות רק על פי הוראות חוק הירושה וקביעה של בית הדין הדתי על פי דין תורה אינה חורצת את גורל בן הזוג וביהמ"ש למשפחה הוא זה שיקבע את זכויותיו על פי חוק הירושה (1965).
כיצד יכולה בת זוגו של המוריש לגבות את כתובתה?
גביית הכתובה תעשה מנכסי העזבון בלבד, ובהעדר עזבון אין היא יכולה לגבות את כתובתה.
האם ניתן לגבות את הכתובה מכספי ביטוח חיים ו/או קופת תגמולים שהשאיר המנוח?
לא! ביטוח חיים וקופת תגמולים אינם חלק מהעזבון, על פי חוק הירושה, ועל כן אין אפשרות לגבות את דמי הכתובה מתשלומים אלו.
מה דין כתובתה של אישה כאשר לעזבון יש חובות העולים על שווי העזבון?
האלמנה תצטרף כנושה נוסף של העזבון לצורך גביית כתובתה.
האם אישה אשר נאפה בבעלה זכאית לגבות את כתובתה מן העזבון?
לא! הוראה בדין הדתי השוללת את זכאותה של אישה לגבות את כתובתה תחול במקרה הזה והיא לא תהיה זכאית לגבות אותה, אולם זאת בתנאי שבי"ד רבני קבע ופסק כי האשה "זנתה תחת בעלה".
האם אישה אשר מרדה בבעלה זכאית לגבות את כתובתה מן העזבון?
לא! הוראה בדין הדתי השוללת את זכאותה של אישה לגבות את כתובתה תחול במקרה הזה והיא לא תהיה זכאית לגבות אותה, אולם זאת בתנאי שבי"ד רבני קבע ופסק כי האשה היא "מורדת".
כיצד יבוצע הקיזוז בין זכויות האשה מהעזבון לבין המגיע לאישה על פי הכתובה?
במידה והסכום המגיע לאישה מהכתובה נמוך מחלקה בירושה, תנוכה הכתובה מחלקה בעזבון, אולם כאשר סכום הכתובה גבוה ממה שמגיע לה על פי הירושה, היא זכאית לגבות את הכתובה במקום את חלקה בעזבון.
האם חליצה מבטלת את זכות האשה לקבל את המגיע לה על פי הכתובה?
לא! חליצה אינה מבטלת את זכותה של האשה על פי הכתובה, והיא יכולה לממש זכות זו.
האם ויתור על דמי הכתובה יכול להיעשות באופן כללי?
לא! ויתור על דמי הכתובה ע"י האשה צריך להיות באופן ברור ומפורש.
לאיזה ערכאה נתונה הסמכות לנהל הליך לגביית דמי הכתובה?
סמכות השיפוט לדון בענייני עזבון נתונה לביהמ"ש לענייני משפחה, אולם אם כל הצדדים הביעו את הסכמתם בכתב שבית הדין הדתי ידון בסוגיה, אזי גם הוא יכול לדון בה.
מהו החוק אשר במסגרתו יתנהל הדיון בגביית דמי הכתובה מן העזבון?
המסגרת המתאימה היא דיון על פי חוק הירושה, שכן תוך כדי ההליך עשויות להתעורר שאלות הנוגעות להיקף העזבון ונכסי העזבון.
האם בני זוג שנישאו בנישואין אזרחיים זכאים לרשת על פי דין האחד את השני?
כן! בני זוג שנישאו בנישואין אזרחיים זכאים לרשת האחד את השני, והם יוכרו כבני זוג לכל דבר.
האם זכות בן זוגו של המוריש במיטלטלין השייכים למשק הבית המשותף, תלויה בזכותו בנכסי העזבון?
לא! זכותו של בן הזוג לקבלת המיטלטלין השייכים למשק הבית המשותף, אינה תלויה בחלוקת נכסי העזבון, והוא זכאי לקבלת המיטלטלין ללא קשר לחלוקת העזבון או לחלקו בעזבון.
האם המוריש יכול לצוות את המיטלטלין השייכים למשק הבית המשותף לפלוני?
מוריש יכול לצוות את חלקו במיטלטלין של משק הבית המשותף, לכל מי שיחפוץ.
האם בן זוגו של המוריש יורש באופן אוטומטי את חפציו האישיים של המוריש?
לא! בן זוגו של המוריש אינו יורש באופן אוטומטי את חפציו האישיים של המוריש, אלא רק את המיטלטלין השייכים למשק הבית המשותף.
מה דינם של מיטלטלין השייכים למשק הבית המשותף, כאשר במותו היה המוריש נשוי, אולם חי בנפרד מבת זוגתו?
אם במות המוריש חיו בני הזוג בנפרד, בת זוגתו אינה זכאית לקבל את המיטלטלין השייכים למשק הבית המשותף, והם יחולקו על פי דין בין היורשים.
לאיזה חלק בעזבון זכאי בן זוגו של המוריש, כאשר יחד איתו יורשים צאצאיו של המוריש?
במקרה אשר בן זוגו של המוריש יורש יחד עם צאצאיו של המוריש, הוא ייזכה במחצית מן העזבון.
לאיזה חלק בעזבון זכאי בן זוגו של המוריש, כאשר יחד איתו יורשים אחים של המוריש?
כאשר בן זוגו של המוריש יורש יחד עם אחים של המוריש, הוא ייזכה בשני שלישים מן העזבון.
לאיזה חלק בעזבון זכאי בן זוגו של המוריש, כאשר יחד איתו יורשים הורי הורים של המוריש?
כאשר בן זוגו של המוריש יורש יחד עם הורי הורים של המוריש, הוא ייזכה בשני שלישים מן העזבון.
לאיזה חלק בעזבון זכאי בן זוגו של המוריש, כאשר נותרו בחיים רק דודיו (האחים של הורי המוריש) של המוריש וצאצאיהם?
במקרה, אשר בו בן זוגו של המוריש יורש, יחד עם דודים ודודות של המוריש וצאצאיהם, הוא ייזכה בכל העזבון.
מתי תקבל אלמנת המוריש את כתובתה מן העזבון?
אלמנת המוריש תקבל את כתובתה, לפני חלוקת העזבון בין היורשים.
מה כוללת הכתובה אותה יש לשלם מן העזבון לאלמנת המוריש?
כתובתה של אשה כוללת את עיקר הכתובה ותוספת כתובה, וכן נדוניה ותוספת נדוניה.
מה דינם של נכסים המגיעים לבן זוג, לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג (1973)?
נכסים המגיעים לבן זוג, לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג (1973), לא ינוכו מחלקו בעזבון.
באיזה סדר עדיפות נמצאת כתובת האלמנה, כאשר באים לגבות את חובות העזבון?
אלמנה תגבה את כתובתה, לאחר שנפרעו כל חובות העזבון. כלומר פירעון הכתובה נמצא בעדיפות אחרונה, כאשר באים לפרוע את חובות העזבון.
האם התנהגות מחפירה של בת הזוג כלפי המוריש, עלולה לפגוע בזכותה לרשת אותו?
לא! התנהגות מחפירה של בן הזוג כלפי המוריש, הינה חסרת כל משקל לעניין הזכות לרשת.
האם אדם שהוצא נגדו פסק דין הכופה עליו לתת גט, זכאי לרשת את אשתו?
כן! אדם שהוצא נגדו פסק דין אשר כופה עליו לתת גט לאשתו, זכאי לרשת את אשתו, כל זמן שלא העניק לה גט.
האם הוראה בצוואת אב, המוריש בצוואתו את המיטלטלין המצויים בדירת מגוריו לילדיו, גוברת על הוראת החוק, בדבר העברת מטלטלי תכולת הדירה לאשת הנפטר?
ככלל, בן זוגו של המוריש זכאי לקבל לידיו את המיטלטלין השייכים למשק הבית המשותף, ונכסים אלה עוברים לבן הזוג בירושה על פי דין. יחד עם זאת, אין כל הגבלה על זכותו של המוריש לצוות את חלקו בנכסי המיטלטלין לאנשים אחרים, ואם עשה כן, הרי שקודם כל האשה הינה בעלת זכויות קנייניות במחצית המיטלטלין, כפועל יוצא מנישואיה לנפטר. יחד עם זאת תיערך הבחנה בין מיטלטלין הדרושים והחיוניים לניהול אורח החיים השוטף של האלמנה, לבין מיטלטלין אחרים (כגון: אוספים), והאחרונים עשויים לעבור לידי הזוכים לאחר עשיית החלוקה בין אשת הנפטר לבין הזוכים לפי הצוואה
האם אדם שהיה נשוי בנישואין אזרחיים לאשה שנפטרה, ולהם בת מאומצת, זכאי לקבל חלק בעזבון אשתו, על אף העובדה שבני הזוג לא רשמו את נישואיהם והם נפרדו מספר שנים לפני מות האשה?
בני זוג אשר נישאו בנישואין אזרחיים זכאים לרשת האחד את השני על פי דין, בתנאי שהיו נשואים בזמן פטירת אחד מהם. ענין רישום הנישואין אינו יוצר מעמד אישי ואי רישומם אינו שולל מעמד זה. עובדת הנישואין טעונה הוכחה, מפאת אי רישומם. הפרידה בין בני הזוג אינה מפקיעה את הנישואין, ולכן בן זוג נשוי החי בנפרד מאשתו, זכאי לרשת אותה, על פי דין, אם נפטרה ללא צוואה.
לפני מספר שנים נישאתי לגבר מבוגר, אלמן, ניצול שואה. לאחרונה הוא נפטר ולא היו לו ילדים מנישואיו הראשונים. הוא אמר לי במהלך נישואינו, כי כל קרובי משפחתו נפטרו בשואה. הוא לא ערך צוואה. האם דבריו אלו מספיקים, כדי שאהיה זכאית לרשת את כל עזבונו?
לא! כאשר בקשה לחלוקת עזבונו של מנוח מוגשת בהתאם לחוק הירושה (1965), יש לציין בה פרטים של קרובי משפחה ממעגל קירבה ראשון (הורים, אחים, ילדים). אם הם אינם בחיים, יש להביא לכך ראיות. הצהרה של אדם, כי הוא יורשו היחיד של המנוח אינה מספיקה, במקרה זה.
בחודש אוגוסט 2003, אלמנה הגישה בקשה לצו ירושה, לחלוקת עזבונו של בעלה המנוח, בהצהירה במסגרת הבקשה, כי היא היורשת היחידה שלו. היא טענה שהוריו, אחיו וכן ילדם היחיד כולם נפטרו בשואה. בתמיכה לטענתה היא הגישה תצהירים מטעם שני מכרים של בעלה המנוח, שהצהירו, כי המנוח אמר להם שהוריו ואחיו היחיד מתו בשואה. בית המשפט למשפחה דחה את בקשתה של האלמנה וקבע כי הראיות שהובאו לפניו אינן מספיקות, וכי אין לו ברירה אלא לדחות את הבקשה.
בהחלטתו, ציין בימ"ש למשפחה במחוז תל אביב, כי לא נמסרו פרטים לגבי עיתוי ומיקום פטירת קרוביו של המנוח וסיבות פטירתם. למרות שהמגמה היא לא לדרוש כמויות כבדות משקל של ראיות להוכחת מוות של נפטרים בשואה, עדיין דרוש מידע מינימלי בעניין זה. חקירה נגדית של מגישי התצהירים לא העלתה דבר. נהפוך הוא, הן העלו ספקות רבים יותר, ביחס לקיומם של קרובי משפחה שנמצאים אולי עדיין בחיים. זאת ועוד, מגישת הבקשה היתה מחוסרת כשרות משפטית, בעת שנערך הדיון, ולא יכלה למסור עדות בביהמ"ש.
האם אישה נוכרייה, שהתחתנה עם ישראלי בנישואין אזרחיים, זכאית על פי דין, לנתח מעזבון בעלה המנוח, במידה ואין להם ילדים משותפים, אולם הבעל הניח אחריו צאצאים מאשתו הקודמת?
זכות הירושה על פי דין אינה נגרעת כאשר בני זוג מתחתנים בנישואין אזרחיים, ובתנאי שבני הזוג היו נשואים זה לזה בזמן פטירת המנוח. לכן, בת זוגתו של הנפטר זכאית למחצית מן העזבון, היות והמוריש השאיר אחריו ילדים מאשתו הראשונה.
האם יש לאלמנה זכויות כלשהן על כספים בחשבונו של בעלה המנוח ועל דירת מגורים הרשומה על שמו, אותה קיבל המנוח בירושה מהוריו, במידה וקיימת צוואה מסודרת אצל נוטריון המנחילה את כל הונו ונכסיו האישיים לילדיו?
ראשית, על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג (1973), עם פקיעת נישואין עקב מותו של בן זוג, זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט נכסים שקיבל בן הזוג בירושה בתקופת הנישואין. ולפיכך, האלמנה תהא זכאית, כפי הנראה, למחצית הכספים המצויים בחשבון הבנק של בעלה המנוח. לעומת זאת, את הדירה אותה קיבל הבעל המנוח בירושה, הוא רשאי להוריש, כרצונו ולאלמנה אין זכויות כלשהן, בדירה זו.
במהלך נישואיו השניים של אבי ז"ל, ירש אבי מסבי ז"ל סכום כסף. אבי ואשתו השנייה בחרו לנהל חשבונות נפרדים. אבי נפטר ללא צוואה. האם אישתו השנייה זכאית למחצית מסכום הירושה של סבי?
לא! חוק הירושה (1965) אינו בא לפגוע ביחסי ממון בין איש לאשתו. חוק יחסי ממון בין בני זוג (1973), אמנם קובע כי עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג, נכסים שקיבל הנפטר בירושה בזמן הנישואין, לא ייכללו במצבת הנכסים שיש לחלק בין בני הזוג, מתוקף הנישואין, אילו בן הזוג היה בחיים, אולם לנוכח מות בן הזוג ללא צוואה, זוכה האלמנה במחצית מכלל עזבונו, לרבות נכסים שירש עם פטירת אביו.
אבי התחתן, לאחר גירושיו מאמי, עם אשה שניה, בשנת 1980. במהלך נישואיו השניים, של אבי ז"ל, ירש אבי מסבי ז"ל, סכום כסף. אבי ואשתו השנייה בחרו לנהל חשבונות נפרדים. אבי נפטר ללא צוואה. האם אישתו השנייה זכאית למחצית מכספי הירושה של סבי המנוח?
כן! הואיל והאב ירש את אביו (הסב), הרי שכספי הסב נטמעו בנכסי האב, ולפיכך, אלמנת האב יורשת, עפ"י דין, מחצית מעזבון בעלה המנוח אשר נטמעה בו ירושת הסב.