מתי תיחשב המדינה ליורשת על פי החוק?
המדינה תיחשב ליורשת, כאשר המוריש לא הותיר אחריו בן זוג או קרובים אחרים בקירבת דם או ילד שאומץ כדין.
איזה שימוש יכולה המדינה לעשות בעזבונו של המוריש במידה והיא היורשת על פי החוק?
במקרה שבו המדינה היא היורשת על פי החוק, ישמש העזבון למטרות חינוך, מדע, בריאות וסעד, אולם לשר האוצר יש סמכות לחלק או לשלם מן העזבון תשלום חד פעמי או תשלומים חוזרים לאדם, תאגיד או בן משפחה שאינו יורש על פי החוק.
מה הדין כאשר יש ספק, האם המוריש השאיר אחריו יורשים?
כאשר מתעורר ספק בשאלת קיומם של יורשים לנפטר אין המדינה זכאית לרשת. המדינה זכאית לרשת, רק כאשר אין למוריש קרובים בשלושת דרגות הקירבה המשפחתית הנדרשת בחוק.
מה הדין כאשר מדינה זרה אינה מכירה בזכותה של מדינת ישראל לרשת?
מדינת ישראל תכיר בזכותה של מדינה זרה לרשת, רק אם אותה מדינה זרה מכירה בזכותה של מדינת ישראל לרשת.
האם המדינה יכולה להעניק מנכסי העזבון לאדם שאינו קרובו של המוריש?
כן! לשר האוצר יש סמכות לחלק או לשלם מן העזבון תשלום חד פעמי או תשלומים חוזרים, לאדם שקיבל תמיכה מן המוריש, לאדם או תאגיד שתמכו במוריש בחייו, וכן לבני משפחה שאינם יורשים על פי דין.
כן! לשר האוצר יש סמכות לחלק או לשלם מן העזבון תשלום חד פעמי או תשלומים חוזרים, לאדם שקיבל תמיכה מן המוריש, לאדם או תאגיד שתמכו במוריש בחייו.
האם המדינה יכולה להעניק מנכסי העזבון לבני משפחה שאינם יורשים על פי דין?
כן! לשר האוצר יש סמכות לחלק או לשלם מן העזבון תשלום חד פעמי או תשלומים חוזרים, לבני משפחה שאינם יורשים על פי דין.
האם המדינה יכולה להשתמש בכספי העזבון לתקציב משרד החינוך?
כן! כספי העזבון עוברים לבעלות המדינה, אשר יכולה להשתמש בהם, כדי לתקצב את משרד החינוך, והמדע.
האם המדינה יכולה להשתמש בכספי העזבון לתקציב משרד הבריאות?
כן! כספי העזבון עוברים לבעלות המדינה, אשר יכולה להשתמש בהם, כדי לתקצב את משרד הבריאות והסעד.